Pol Newspaper Palestine Israel Hebrew 1947 Jewish Arab Haifa Terror HAGANAH

בערב ההצבעה על תוכנית החלוקה עבדו בבתי הזיקוק כ-1,700 ערבים וכ-470 יהודים (בנוסף על שכבת ניהול בריטית).

בבוקר 30 בדצמבר 1947 השליכו לוחמי אצ"ל, מתוך מכונית חולפת, קופסאות שימורים ממולאות בחומר נפץ לעבר קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי זיקוק לנפט, הרגו שישה פועלים ופצעו 42. מיד לאחר מכן, פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והרג באמצעות מקלות, מוטות ברזל וסכינים, 39 פועלים יהודים אשר עבדו שם ופצע 49 אחרים. לאחר יותר משעה הגיעו למקום כוחות של הצבא הבריטי והשליטו סדר. אוטובוסים ערביים הובאו למקום והפורעים הערבים הוסעו בהם לבתיהם, מבלי שייעשה קודם כל ניסיון מצד המשטרה או הצבא, לזיהוי ובדיקה לשם גילוי המשתתפים הפעילים בטבח.

עוד באותו יום שלח פיקוד ההגנה ארבע מחלקות מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ושתי מחלקות מחטיבת 'לבנוני' של חי"ש חיפה בראשות יוחאי בן-נון (כ-120 לוחמים), לפעולת נקם בכפרים בלד א-שיח' (כיום שכונת תל חנן בעיר נשר) וחוואסה (כיום שכונת בן דור בנשר), בהם התגוררו רבים מבין המשתתפים בטבח בבתי הזיקוק. פקודת המבצע הורתה לכוחות "להרוג מקסימום של גברים בוגרים, להרוס ריהוט וכו'", אבל להימנע מהריגת נשים וילדים. בפעולה הרגו כוחות הפלמ"ח למעלה מ-60 מתושבי הכפרים, חלקם נשים וילדים. בחוואסה נהרגו 16 גברים ו-19 נפצעו. בפעולה נהרגו גם 3 מאנשי "ההגנה": חנן זלינגר, חיים בן דור ועמוס גלילי.

בעקבות הטבח, החליטה ההגנה לחטוף את אנשי האצ"ל שהשליכו את חומר הנפץ לעבר הפועלים הערבים. חטיפה זו הובילה לעימות בין האצ"ל ל"ההגנה", שכלל חטיפות נוספות, ובין החטופים היה גם איש האצ"ל ידידיה סגל, שאף עונה ומצא את מותו.

לאחר טבח בתי הזיקוק הוקמה פלוגת הנמל שפעלה בנמל חיפה בפיקודו של יוחאי בן-נון, ומטרתה הייתה להגן על הפועלים היהודים שהיוו מיעוט בקרב עובדי הנמל.