נולד בלובומל, פלך ווהלין (פולין)), י"ג שבט תרע"ו (18.1.1916).
לאביו שמואל-צבי הטמן ולאמו מרים בת יצחק צוקרמן
קיבל חינוך תורני בבית מדרש ובישיבה, וחינוך כללי בגימנסיה.
בשנים 1934-36 מפקד בית"ר בלובומל.
בשנת 1936 עלה לארץ.
בעל תואר מ.א. של האוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות היסטוריה של עם ישראל, ספרות עברית וכלכלה חקלאית.
היה חבר הוועד הפועל של "התאחדות הסטודנטים בא"י" בשנים 1939-40.
היה יושב ראש הסתדרות הסטודנטים הרביזיוניסטים "יבנה ויוספת" בירושלים.
היה חבר הנהגת הקורפורציה "אל-על". היה מפקד בית"ר בירושלים. היה חבר ועד החינוך של קהילת ירושלים. היה עורך-לילה של העתונים: "חרות" ו"הבקר".
היה מורה בגימנסיה הריאלית בראשון לציון ובגימנסיה העברית הרצליה בתל-אביב.
היה מנהל מיועד של הוצאת "דביר".
ממלא מקום מנהל המחלקה לחינוך תיכון בעירית תל-אביב-יפו.
פרסם מאמרים בכתבי-עת ובעתונות היומית בארץ הן בנושאים אקטואליים והן בביקורת ספרותית.
היה עורך העתון היומי "בגלות קניה" (חלק מתקופת הופעתו).
מייסד ואחר העורכים של כתב-העת הספרותימדיני "בדד" ושל ספר "המעצר והגלות", שהופיע בגליות קניה.
עורך "תרבות וחינוך" של אגף החינוך בעירית תל-אביב-יפו.
היה חבר אצ"ל ("אירגון צבאי לאומי" בא"י). מזכיר המטה בירושלים. מפקד פלוגות הנוער וגונדת הסטודנטים בירושלים, מפקד יחידת-הריגול האנטיגרמנית של אצ"ל (שהוקמה בתקופת "אל-אלמיין" בשנת 1942. עצור בלאטרון ואח"כ בגלויות: אריתריאה, סודן וקניה (עם 251 הגולים הראשונים ב-1944 ועד חיסול הגולה באוגוסט 1948).
